1 אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בבא מציעא קיד: אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם קְרוּיִים אָדָם, שֶׁאֵין הָאֻמּוֹת מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים, וּמִכָּאן הוֹכָחָה שֶׁאֵין גּוֹיִם מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נְגָעִים בִּתְחִלַּת פֶּרֶק י״א.
2 וְאָמְרוֹ כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ, מוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁאֵין טֻמְאַת צָרַעַת בָּאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אֶלָּא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְלֹא בִּפְנִים, כִּי הָאֻמּוֹת בְּחִינַת נַפְשָׁם עַצְמָהּ הִיא בְּחִינַת הַצָּרַעַת וּמִינָם, וּבְנֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל בְּפָגְעוֹ בָּם לְצַד הַחֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא יִרְשׁוֹם מַרְאֵה צָרַעַת בְּעוֹר בָּשָׂר, וְדַוְקָא בְּעוֹרוֹ וְלֹא בִּבְשָׂרוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּפְנִימִיּוּתוֹ.
3 וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ ערכין ג. כִּי טַעַם אָמְרוֹ ״אָדָם״ לוֹמַר אֲפִלּוּ תִּינוֹק, גַּם כָּלַל הָאִשָּׁה שֶׁגַּם הִיא נִקְרֵאת אָדָם, דִּכְתִיב בראשית ה:ב ״וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם״.
4 עוֹד אָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים טַעַם אָמְרוֹ ״בְעוֹר בְּשָׂרוֹ״ לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ עוֹר שֶׁאֵין בּוֹ צִמְחֵי שְׂעָרוֹת, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא תֹּאמַר דַּוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לְגַדֵּל צִמְחֵי שֵׂעָר, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ צִמְחֵי שֵׂעָר, הֲגַם שֶׁצָּמַח בּוֹ שֵׂעָר וְהָפַךְ לָבָן אֵינוֹ מְטַמֵּא, תַּלְמוּד לוֹמַר. וְעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ קְדִימַת הַבַּהֶרֶת לְשֵׂעָר לָבָן, אֲבָל אִם קָדַם שֵׂעָר לָבָן לַבַּהֶרֶת, כְּגוֹן זָקֵן שֶׁהִלְבִּין שְׂעָרוֹ אוֹ גַּרְמִינִי, וְהוּא מִי שֶׁבְּרִיָּתוֹ כָּךְ, טָהוֹר. וְאִם קָדְמָה בַּהֶרֶת לַשֵּׂעָר וּכְשֶׁגָּדַל הַשֵּׂעָר גָּדַל לָבָן בַּבַּהֶרֶת, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם צָרִיךְ שֶׁיַּקְדִּים צְמִיחַת הַשֵּׂעָר לַבַּהֶרֶת וְהַבַּהֶרֶת תַּהַפְכֶנּוּ לְלָבָן, אוֹ כֵּיוָן דְּסוֹף סוֹף לֹא הָיָה שֵׂעָר לָבָן אֶלָּא אַחַר הַבַּהֶרֶת הֲוֵי סִימַן טֻמְאָה. וְנִרְאֶה כִּי דָּבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בּוֹ וַדַּאי כְּשֶׁגָּדַל הַשֵּׂעָר גָּדַל לָבָן, כִּי כֵּיוָן שֶׁבָּאִים לְפָנֵינוּ לְבָנִים מִי יֹאמַר שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ שְׁחוֹרִים וְהַבַּהֶרֶת הֲפָכָתַם לְלָבָן כְּהֶרֶף עַיִן, וְאִם כֵּן זֶה נִכְלָל גַּם כֵּן בְּמַה שֶׁשָּׁנִינוּ נגעים ד:א סָפֵק אִם וְכוּ׳, וְעַיֵּן מַה שֶׁאָמְרוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּפֶרֶק ב׳ דְּנִדָּה יט. ד״ה ר״ו כִּי הַבַּהֶרֶת חֶזְקָתָהּ מְהַפֶּכֶת הַשֵּׂעָר לְלָבָן, וְלָזֶה סְפֵקוֹ טָמֵא.
5 שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת וְגוֹ׳. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נגעים א:א כִּי פֵּרוּשׁ סַפַּחַת הוּא מִין הַדּוֹמֶה לִשְׂאֵת, כִּי שְׂאֵת צֶמֶר נָקִי וְדוֹמֶה לוֹ בְּהַדְרָגָה שְׁנִיָּה לוֹ כְּסִיד הַהֵיכָל. וְהִנֵּה הֲגַם שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה סַפַּחַת אֶלָּא גַּבֵּי שְׂאֵת, הוּא הַדִּין סַפַּחְתָּהּ שֶׁל בַּהֶרֶת, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב: שְׂאֵת אוֹ סַפַּחְתָּהּ אוֹ בַּהֶרֶת וְסַפַּחְתָּהּ.
6 וְיֵשׁ לָדַעַת לָמָּה הִקְדִּים הַכָּתוּב זִכְרוֹן הַשְּׂאֵת קֹדֶם לַבַּהֶרֶת, אַחַר שֶׁהַבַּהֶרֶת הוּא לֹבֶן שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נגעים א:א: בַּהֶרֶת עַזָּה כַּשֶּׁלֶג, שְׁנִיָּה לָהּ שֶׁהִיא שְׂאֵת כְּצֶמֶר נָקִי, אִם כֵּן הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים מַדְרֵגָה הַגְּדוֹלָה וְאַחַר כָּךְ מַדְרֵגוֹת שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנָּה. וְנִרְאֶה שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב ״בַּהֶרֶת אוֹ סַפַּחַת אוֹ שְׂאֵת״, לְצַד שֶׁהַבַּהֶרֶת עַזָּה שֶׁלַּבְנוּנִיתָהּ הִיא בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁיֹּאמַר ״אוֹ סַפַּחַת״ לֹא נִלְמַד מִמֶּנָּה סַפַּחַת הַשְּׂאֵת, וְהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁאֵין לָנוּ אֶלָּא שְׁלֹשָׁה מִינֵי נְגָעִים, וְהֵם בַּהֶרֶת שְׂאֵת סַפַּחַת. גַּם אִם הָיָה אוֹמֵר ״בַּהֶרֶת אוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת״ לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מִין נֶגַע שְׁלִישִׁי שֶׁהִיא סַפַּחַת הַבַּהֶרֶת, כֵּיוָן שֶׁבָּא זִכְרוֹן הַסַּפַּחַת בָּאַחֲרוֹנָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן לְפִי סֵדֶר הָאָמוּר.
7 וּלְמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ערכין טו: שֶׁהַצָּרַעַת בָּאָה עַל לָשׁוֹן הָרַע, יִרְמֹז הַכָּתוּב בִּשְׁנֵי מַרְאוֹת נְגָעִים עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת דֵּעוֹת, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: לָשׁוֹן הָרַע הוּא הַמְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר אֱמֶת, אֲבָל הָאוֹמֵר שֶׁקֶר הוּא נִקְרָא מוֹצִיא שֵׁם רַע עַל חֲבֵרוֹ, עַד כָּאן. הִנֵּה הָאוֹמֵר דִּבְרֵי גְּנַאי עַל חֲבֵרוֹ הֲגַם שֶׁאוֹמֵר אֱמֶת נִקְרָא בַּעַל לָשׁוֹן הָרַע, וְהָאוֹמֵר שֶׁקֶר נִקְרָא מוֹצִיא שֵׁם רַע. וּכְנֶגֶד שְׁנֵי אֵלּוּ אָמַר שְׂאֵת אוֹ בַּהֶרֶת, שְׂאֵת כְּנֶגֶד מוֹצִיא שֵׁם רַע, וְאָמַר שְׂאֵת עַל דֶּרֶךְ שמות כג:א ״לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא״; בַּהֶרֶת כְּנֶגֶד לָשׁוֹן הָרַע, וְאָמַר לְשׁוֹן בַּהֶרֶת בְּהִירוּת שֶׁיּוֹרֶה הַצְדָּקַת הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים כִּי כֵנִים הֵם וְאַף עַל פִּי כֵן מְאוּסִים הֵם וִיסוֹבְבוּ הַצָּרַעַת. וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ הַדְרָגוֹת בִּשְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת, לָזֶה עָשָׂה ה׳ בָּרוּךְ הוּא סַפַּחַת לַשְּׂאֵת וְלַבַּהֶרֶת כִּבְחִינַת הַדִּבּוּר אֲשֶׁר יְסוֹבֵב אוֹתָהּ.
8 וְהָיָה וְגוֹ׳ לְנֶגַע. פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁעִקַּר טֻמְאַת הַנֶּגַע יַגִּידוּ הַשְּׂעָרוֹת וְלֹא מַרְאִית הַשְּׂאֵת וְהַבַּהֶרֶת מַגֶּדֶת צָרַעַת זוּלַת הַשֵּׂעָר, לָזֶה אָמַר ״וְהָיָה וְגוֹ׳ לְנֶגַע״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הַבָּא אַחַר כָּךְ וְהוּא כְּשֶׁיַּהֲפֹךְ שְׂעָרוֹ לְלָבָן.
1 וּמַרְאֵה הַנֶּגַע וְגוֹ׳. עִנְיָן זֶה יַגִּיד סוֹד אָמְרוֹ תהלים לט:ז ״אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ״, וְהוּא מַרְאֵה הַבָּשָׂר הֶחָי, וּכְשֶׁיִּשְׁלֹט בְּחִינַת הָרַע בָּאָדָם יִרְשֹׁם בִּבְשַׂר אָדָם הִסְתַּלְּקוּת זוֹהֲרַת הַחִיּוּנִי, וְלָזֶה יֵרָאֶה חֶסְרוֹן הַמַּרְאֶה וְיִהְיֶה עָמֹק מֵהָעוֹר, וְלָזֶה דִּבֵּר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ זֶה ״עָמֹק מִן הָעוֹר״. וּלְדִבְרֵי רַזַ״ל תורת כהנים כאן; שבועות ז. טַעַם אָמְרוֹ ״עָמֹק״ לוֹמַר שֶׁאִם הָיָה כָּל בְּשָׂרוֹ כְּמַרְאֵה הַנֶּגַע טָהוֹר, שֶׁאֵין נִכָּר עֹמֶק, וְהַכָּתוּב הִקְפִּיד עַל הָעֹמֶק.
2 וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ. תָּלָה הַכָּתוּב הַטֻּמְאָה בְּפֶה כֹּהֵן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת קיט: שְׁנֵי מַלְאָכִים מְלַוִּים אֶת הָאָדָם בְּלֵיל שַׁבָּת לְבֵיתוֹ וְכוּ׳, וְגַם מַלְאָךְ טוֹב עוֹנֶה בְּעַל כָּרְחוֹ וְכוּ׳, וְהִנֵּה לְצַד שֶׁהַכֹּהֵן הוּא הַמְּכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וּמִתַּחֲלוּאֵיהֶם, לָזֶה יְצַו ה׳ שֶׁיַּסְכִּים עַל טֻמְאָה זוֹ שֶׁקָּנְתָה מְקוֹמָהּ בָּאִישׁ הַהוּא, עַד שׁוּבוֹ לִפְנֵי ה׳ וְאָז יְבַעֵר ה׳ מִמֶּנּוּ טֻמְאָתוֹ.
1 וְהִנֵּה כֵּהָה. פֵּרוּשׁ רַשִׁ״י: הָא אִם עָמַד בְּמַרְאִיתוֹ, אוֹ פָּשָׂה – טָמֵא. וְרַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת טֻמְאַת צָרַעַת כָּתַב: זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה ״וְהִנֵּה כֵּהָה הַנֶּגַע״ וְגוֹ׳, שֶׁאִם כֵּהָה מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת נְגָעִים – טָהוֹר, וְכֵן אִם לֹא כֵּהָה וְלֹא פָּשָׂה וְלֹא נוֹלַד בּוֹ שֵׂעָר לָבָן וְכוּ׳ – טָהוֹר, עַד כָּאן.
2 הִנֵּה לְדִבְרֵי רַשִׁ״י הַכִּיהוּי הוּא מֵהַקּוֹדֵם, וְלֹא מִמַּרְאֵה הַצָּרַעַת, שֶׁאָז תִּתְחַיֵּב לוֹמַר שֶׁאֵין כָּאן מַרְאֵה צָרַעַת, וְאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּמִי שֶׁהָיְתָה בּוֹ מִין צָרַעַת מִשְּׁלֹשָׁה מַרְאוֹת, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר בַּהֶרֶת וְנַעֲשֵׂית שְׁנִיָּה לָהּ אוֹ שְׂאֵת וְנַעֲשֵׂית שְׁנִיָּה לָהּ וְכַדּוֹמֶה, אֲבָל אִם הָיְתָה קְרוּם בֵּיצָה – שׁוּב אֵין לָהּ הַדְרָגָה אַחֶרֶת. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁגַּם בְּכָל אַחַת מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת יֵשׁ בַּמִּין עַצְמוֹ כִּיהוּי, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר הַבַּהֶרֶת עַצְמָהּ תּוּכַל לִהְיוֹת בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת, אַחַת קוֹדֵם כִּיהוּי וְאַחַת אַחַר כִּיהוּי וְכֵן כָּל אֶחָד מֵהָאַרְבָּעָה. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נְגָעִים פרק א משנה ד רַבִּי חֲנִינָה אוֹמֵר מַרְאוֹת נְגָעִים שִׁשָּׁה עָשָׂר, רַבִּי דּוֹסָא וְכוּ׳ אוֹמֵר שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה, עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, וּמִן הַסְּתָם אֵין חוֹלְקִין בְּטַהֲרָה וְטוּמְאָה אֶלָּא בְּמִסְפַּר הַמִּינִים, וְכֵן פֵּרֵשׁ רַמְבַּ״ם בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַרְבֵּה מִינִים הֵם. וְהִנֵּה יִשְׁתַּנֶּה הַדִּין בֵּין שְׁתֵּי הַדְּרָכִים, כֵּיוָן שֶׁהַכִּיהוּי הוּא הַמְּטַהֵר, אִם צָרִיךְ כִּיהוּי מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, אוֹ אֲפִלּוּ בְּמַדְרֵגָה עַצְמָהּ, וְיֵשׁ צְדָדִים לְכָאן וּלְכָאן, וְרִאשׁוֹן מֻטֶּה קְצָת, וּלְדַרְכּוֹ זַ״ל פֵּרוּשׁ ״כֵּהָה הַנֶּגַע״ הוּא אַחַר הַכִּיהוּי קוֹרֵהוּ הַכָּתוּב נֶגַע, שֶׁלֹּא נֶעֱקַר מִמֶּנּוּ שֵׁם נֶגַע הֲגַם שֶׁכֵּהָה אֶלָּא שֶׁכֵּהָה מַרְאֶה רִאשׁוֹן.
3 וּלְדִבְרֵי רַמְבַּ״ם הַכִּיהוּי הוּא מִמַּרְאֵה הַנֶּגַע שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מַרְאִית הַנֶּגַע, וּפֵרוּשׁ ״כֵּהָה הַנֶּגַע״ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שֶׁל הַקּוֹדֵם מַשְׁמַע שֶׁהוּכְהָה מִהְיוֹת נֶגַע. וּפְשַׁט הַכָּתוּב יָעִיד כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, כִּי אִם כֵּהָה הַנֶּגַע מִמַּרְאִית אַרְבָּעָה נְגָעִים פְּשִׁיטָא שֶׁטָּהוֹר, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן נֶגַע, אֲבָל אִם נֹאמַר כִּי פֵּרוּשׁ ״כֵּהָה״ הִיא מִמַּרְאִית רִאשׁוֹן וְעוֹדֶנּוּ בְּמַרְאִית טָמֵא, כְּדִבְרֵי רַשִׁ״י, יֵשׁ חִדּוּשׁ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר אֶלָּא אִם כֵּהָה. וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב לְדַעַת רַמְבַּ״ם שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהוּכְהָה מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת נְגָעִים וְאֵין כָּאן רֹשֶׁם נֶגַע, אַף עַל פִּי כֵן טָעוּן כִּבּוּס בְּגָדִים.
4 וְיֵשׁ לָדַעַת לִסְבָרַת רַשִׁ״י, לָמָּה לֹא הִתְנָה הַכָּתוּב בְּאִם חָזַר הַנֶּגַע לַמַּרְאִית הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁהִתְנָה בְּאִם פָּשָׂה וְגוֹ׳? בִּשְׁלָמָא לְדַעַת רַמְבַּ״ם, בֵּין ״לֹא פָשָׂה״ וּ״פָשָׂה״ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב – בְּשֶׁלֹּא כֵּהָה מְדַבֵּר, אֶלָּא לְרַשִׁ״י נֶעְלָם דָּבָר זֶה מַה יִהְיֶה דִּינוֹ.
5 וְיֵשׁ לְפָנֵינוּ שְׁנֵי דְּרָכִים: אֶחָד הוּא שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ בִּתְנָאֵי הַטַּהֲרָה, וְיָצָא אֶחָד מֵהֶם וְלִמֵּד עַל עַצְמוֹ שֶׁבַּחֲזָרָתוֹ יִטְמָא הָאִישׁ – לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכֹּל יָצָא, שֶׁגַּם הַכִּיהוּי אִם חָזַר הַנֶּגַע לְמַרְאִית רִאשׁוֹן טָמֵא, הֲגַם שֶׁלֹּא פָּשָׂה. וְדֶרֶךְ שֵׁנִי, כִּי דַוְקָא הַפִּשְׂיוֹן אִם חָזַר וּפָשָׂה הוּא שֶׁטָּמֵא, כֵּיוָן שֶׁפִּשְׂיוֹן זֶה לֹא הָיָה לוֹ כְּלָל, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא פָּשָׂה נֶגַע זֶה מִמַּה שֶׁנִּרְאָה קוֹדֶם הֶסְגֵּר, עַכְשָׁיו שֶׁיֶּשְׁנוֹ טָמֵא. מַה שֶׁאֵין כֵּן חֲזָרַת הַגָּוֶן לְמַה שֶׁהָיָה קוֹדֶם כִּיהוּי, יֵשׁ לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁגָּוֶן זֶה הָיָה בּוֹ בַּתְּחִלָּה וְלֹא הֻחְלַט לְטֻמְאָה, גַּם עַכְשָׁיו יֵרָאֶה כְּבַתְּחִלָּה. וְלֹא תַקְשֶׁה, הֲלֹא גַּם פִּשְׂיוֹן יֵשׁ מְצִיאוּת שֶׁיִּהְיֶה קוֹדֶם הֶסְגֵּר וְטָהוֹר, וְאַף עַל פִּי כֵן אָמַר הַכָּתוּב אִם פָּשָׂה אַחַר טַהֲרָה שֶׁהוּא טָמֵא, וְאֵין אָנוּ אוֹמְרִים יֵרָאֶה כְּבַתְּחִלָּה. לֹא קָשֶׁה, כִּי שַׁאנֵי פִּשְׂיוֹן שֶׁמַּחְלִיט אַחַר הֶסְגֵּר רִאשׁוֹן, תֹּאמַר בְּכִיהוּי שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא כֵהָה בְּהֶסְגֵּר רִאשׁוֹן שֶׁאֵינוֹ מֻחְלָט, דִּכְתִיב ויקרא יג:ה ״וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו וְלֹא פָשָׂה וְגוֹ׳ וְהִסְגִּירוֹ״. וְאוּלַי שֶׁסּוֹבֵר רַשִׁ״י שֶׁדֶּרֶךְ שֵׁנִי מֻכְרָע הוּא בִּסְבָרָא וְלֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְאָמְרוֹ, וְזֶה דּוֹחַק בְּדִבְרֵי רַשִׁ״י.
6 וְלִי נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְהִנֵּה כֵּהָה הַנֶּגַע, פֵּרוּשׁ שֶׁהוּכְהָה מִמַּרְאֵהוּ רִאשׁוֹן, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן מַרְאֵהוּ מַרְאֵה נֶגַע כְּדִבְרֵי רַשִׁ״י, אֶלָּא שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁכֵּהָה אֵין לְטַהֵר אֶלָּא אִם לֹא פָשָׂה, אֲבָל אִם פָּשָׂה הֲגַם שֶׁכֵּהָה אֵין לוֹמַר פָּנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן וְיֵרָאֶה בַּתְּחִלָּה. אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה לִי עַל מִי סָמַךְ עָלָיו הַכָּתוּב לְהַכְרִיעַ בּוֹ פֵּרוּשׁ זֶה.
7 שׁוּב רָאִיתִי דִּבְרֵי רַזַ״ל בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְהִנֵּה כֵּהָה״ – יָכוֹל לְמַטָּה מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַנֶּגַע״. אִי ״הַנֶּגַע״ יָכוֹל בְּמַרְאָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִנֵּה כֵּהָה״. הָא כֵּיצַד? כֵּהָה מִמַּרְאָיו, לֹא לְמַטָּה מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת. ״וְהִנֵּה כֵּהָה״ – שֶׁאִם הֵעֵז וְכֵהָה כְּאִלּוּ לֹא הֵעֵז, ״הַנֶּגַע״ – שֶׁאִם כֵּהָה וְהֵעֵז כְּאִלּוּ לֹא כֵהָה, עַד כָּאן. וְהִנֵּה תַּנָּא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים מְפָרֵשׁ ״כֵּהָה״ שֶׁלֹּא נֶעֱקַר מִמֶּנּוּ מַרְאִית הַנֶּגַע כְּדַרְכּוֹ שֶׁל רַשִׁ״י, אֶלָּא מֵאָמְרוֹ ״כְּאִלּוּ לֹא הֵעֵז״ וּ״כְאִלּוּ לֹא כֵהָה״ יַגִּיד כְּפֵרוּשֵׁנוּ, שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לוֹמַר שֶׁלֹּא יֵרָאֶה בַּתְּחִלָּה, וַאֲפִלּוּ כֵּהָה מִתְּחִלָּה וְהֵעֵז אַחַר כָּךְ כְּאִלּוּ מִתְּחִלָּה עַז הָיָה וְטָהוֹר אִם לֹא פָשָׂה. וּמֵעַתָּה מִדִּבְרֵי בָּרַיְתָא זוֹ נִסְתְּרוּ דִּבְרֵי רַשִׁ״י וְרַמְבַּ״ם, וַעֲדַיִן גַּם לַדֶּרֶךְ הַמְּבֹרָר נִשְׁאַר קֻשְׁיָא עַל מִי סָמַךְ עָלָיו לְפָרֵשׁ בִּדְבָרָיו כֵּן, וְדִלְמָא תַּנָּאֵי הִיא אִם כֵּהָה דַּוְקָא לְטַהֵר.
8 וּמָצָאתִי בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּאוֹתָהּ פָּרָשָׁה עַצְמָהּ הֲלָכָה ט׳ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִסְפַּחַת״, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֶיהָ, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא כֵּהָה הִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב שֶׁהוּא טָהוֹר. אִם כֵּן נַחְזוֹר לְפָרֵשׁ טַעַם אָמְרוֹ ״כֵּהָה״, לוֹמַר שֶׁלֹּא יֵרָאֶה בַּתְּחִלָּה אִם כֵּהָה, וְאָמְרוֹ ״הַנֶּגַע״ שֶׁלֹּא יֵרָאֶה בַּתְּחִלָּה אִם הֵעֵז. וְצָרִיךְ עִיּוּן לְדִבְרֵי רַשִׁ״י וְרַמְבַּ״ם, וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב בְּדוֹחַק גָּדוֹל.
9 מִסְפַּחַת הִיא. פֵּירוּשׁ, אֵינוֹ צָרַעַת, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר ״בֹּהַק הוּא״ ויקרא יג:לט, וְאַף עַל פִּי כֵן צִוָּה ה׳ לְכַבֵּס בְּגָדָיו, שֶׁגַּם בְּחִינָה זוֹ הִיא עָנָף מֵעַנְפֵי הַטּוּמְאָה, אֶלָּא שֶׁטּוּמְאָתָהּ קַלָּה. וְאוּלַי שֶׁזֶּה יִרְמוֹז לַאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע, כָּרָמוּז בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ערכין טו: שֶׁאֲפִילוּ לוֹמַר ״נוּרָא בְּבֵית פְּלוֹנִי״ הוּא אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע:
10 עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ מִסְפַּחַת הִיא לוֹמַר שֶׁהוּא שֵׁם מִין נֶגַע שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּכַבֵּס בְּגָדָיו בִּשְׁבִילוֹ, וְהוּא מַה שֶׁסָּמַךְ לְאָמְרוֹ ״מִסְפַּחַת הִיא״ – וְכִבֶּס בְּגָדָיו. גַּם בָּזֶה מָצָאנוּ נַחַת רוּחַ בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֹּאמַר הַכֹּהֵן ״טָהוֹר אַתָּה״, וְקָשֶׁה, בִּשְׁלָמָא אָמְרוֹ ״וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן״ יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁאֵין טֻמְאָה יוֹרֶדֶת עָלָיו אֶלָּא עַד שֶׁיֹּאמַר הַכֹּהֵן ״טָמֵא״, אֲבָל טַהֲרָה – הֲרֵי בְּחֶזְקַת טָהוֹר הוּא הָאִישׁ וְהַנֶּגַע טָהוֹר הוּא, אִם כֵּן מַה צֹרֶךְ לוֹמַר ״וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן״ שֶׁמַּשְׁמַע שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַכֹּהֵן ״טָהוֹר״? וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה רש״י לְצַד שֶׁנִּסְגַּר, אֵין זֶה מַסְפִּיק. וְלִדְבָרֵינוּ יֶשְׁנוֹ לְטַעַם הַדָּבָר, כִּי מִין נֶגַע זֶה שֶׁמַּזְקִיקוֹ לְכִבּוּס בְּגָדִים אֵינוֹ נִטְהָר מִמֶּנּוּ אֶלָּא בְּמַאֲמַר הַכֹּהֵן כְּשֶׁאוֹמֵר לוֹ ״טָהוֹר״, זוֹ הִיא טַהֲרָתוֹ, וִיכַבֵּס בְּגָדָיו עַל מַה שֶׁקָּדַם קֹדֶם שֶׁיֹּאמַר הַכֹּהֵן ״טָהוֹר״, וְהָבֵן:
1 צָרַעַת הִוא. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ מַה שֶׁכְּבָר קָרָא עָלָיו הַכֹּהֵן שֵׁם טַהֲרָה, עַתָּה לְמַפְרֵעַ נִתְגַּלָּה שֶׁהוּא טָמֵא, כִּי הַמִּסְפַּחַת הַטְּהוֹרָה אֵין דַּרְכָּהּ לִפְשׂוֹת כָּל עִקָּר. וְהִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּהוֹדָעָה זוֹ לוֹמַר שֶׁאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַפִּשְׂיוֹן גָּדוֹל כְּשִׁעוּר הַנֶּגַע אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא, שֶׁהֲרֵי אָנוּ דָּנִים בַּמִּסְפַּחַת עַצְמָהּ שֶׁהִיא צָרַעַת, וְהָבֵן:
1 וְהִיא הָפְכָה וְגוֹ׳ וּמִחְיַת וְגוֹ׳. פְּשַׁט הַכָּתוּב מַשְׁמַע שֶׁצָּרִיךְ שְׁנֵיהֶם לְטֻמְאָה: מִחְיָה וְשֵׂעָר לָבָן, וְרַזַ״ל אָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: יָכוֹל עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִיא״, הִיא טְמֵאָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה דָּבָר אַחֵר. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיַת? מְלַמֵּד שֶׁלֹּא תִהְיֶה טְמֵאָה עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כְּדֵי לְקַבֵּל שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיָה, עַד כָּאן. הִנֵּה מַה שֶׁדִּיְּקוּ לְטַמֵּא בְּמִחְיָה לְבַד מֵאָמְרוֹ ״נוֹשֶׁנֶת הִיא״ קָשֶׁה, תֵּנַח מִחְיָה אֵינָהּ צְרִיכָה דָּבָר אַחֵר לְסַעֲדָהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן שֵׂעָר לָבָן בַּשְׂאֵת, מִנַּיִן שֶׁיַּסְפִּיק לְבַד. וְאוּלַי דְּאָמְרוֹ ״הִיא״ חוֹזֵר לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵי דְּבָרִים: עַל הֶפְכִּיּוּת שֵׂעָר לְלָבָן וְעַל מִחְיָה, לֹא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן שֶׁחוֹזֵר אֶל הַמִּחְיָה לְבַד. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁדִּיּוּק ״הִיא״ חוֹזֵר לְהֶפְכִּיּוּת שֵׂעָר לָבָן שֶׁבּוֹ יַסְפִּיק בְּלֹא מִחְיַת. וּמִחְיַת לְבַד נִשְׁמַעַת מֵאָמְרוֹ בַּפָּסוּק שֶׁבְּסוֹף הָעִנְיָן שֶׁאָמַר ״הַבָּשָׂר הַחַי טָמֵא הוּא צָרַעַת הוּא״, מַשְׁמַע בְּלֹא תְּנַאי אַחֵר, כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּשָׂר חַי יַגִּיד צָרַעַת. וְחוּץ מִדִּבְרֵיהֶם נִרְאֶה לִי כִּי טַעַם שֶׁלֹּא אָמַר ״אוֹ מִחְיַת בָּשָׂר״, לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ הָיוּ שְׁנֵיהֶם, אִם תְּכַסֶּה הַצָּרַעַת אֶת כָּל עוֹר וְגוֹ׳ טָהוֹר, מַה שֶׁלֹּא נִשְׁמַע אִם הָיָה אוֹמֵר ״אוֹ״, כִּי מִנַּיִן לָנוּ לְטַהֵר כְּשֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי סִימָנֵי טֻמְאָה, וְלֹא חָשׁ לְמִטְעֵי לְהַצְרִיךְ לְטֻמְאָה שְׁנֵיהֶם מִטַּעַם הַנִּזְכָּר.
1 שְׂאֵת לְבָנָה אוֹ וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ טַעַם אָמְרוֹ ״לְבָנָה״, לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ אֲדַמְדֶּמֶת, וּבַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת. וּמִנַּיִן לִתֵּן בַּשְׂאֵת אֲדַמְדֶּמֶת וּבַבַּהֶרֶת לְבָנָה חֲלָקָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נֶגַע צָרַעַת״ ויקרא יג:כ, פֵּרוּשׁ, בְּסוֹף הָעִנְיָן. וְנִרְאֶה שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ הַתַּנָּא לְרִבּוּי שֶׁל ״נֶגַע צָרַעַת״ אֶלָּא לְפָתוּךְ שֶׁל שְׂאֵת, שֶׁלֹּא תֹּאמַר כֵּיוָן שֶׁלַּבְנוּנִיתָהּ אֵינוֹ עַז, אִם יָבֹא בּוֹ הַפָּתוּךְ יֶחְשַׁךְ הַלַּבְנוּנִית, תַּלְמוּד לוֹמַר, אֲבָל לֹא לַחֲלָקָה שֶׁל בַּהֶרֶת, כִּי הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה רִבּוּי שֶׁל ״נֶגַע צָרַעַת״ לֹא הָיִיתִי מְטַהֵר בַּהֶרֶת חָלָק, שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁיֵּשׁ טֻמְאָה בִּשְׂאֵת יוֹתֵר מִבַּהֶרֶת.
2 וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב כֵּן הוּא: ״שְׂאֵת לְבָנָה אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה״ – הֲגַם שֶׁהִיא אֲדַמְדֶּמֶת, כִּי גָוֶן הַבַּהֶרֶת יֵשׁ בּוֹ שְׂאֵת וְלֹא יִטְהַר לְצַד שֶׁגָּדַל בּוֹ מַרְאִית הַצָּרַעַת, וְלֹא הֻצְרַךְ רִבּוּי שֶׁל נֶגַע צָרַעַת אֶלָּא לְפָתוּךְ הַשְׂאֵת. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַתַּנָּא שְׁתֵּי חֲלוּקּוֹת, אַגַּב אֲמָרָהּ. וְדַע כִּי לָאו דַּוְקָא שְׂאֵת, אֶלָּא הוּא הַדִּין סַפַּחְתָּהּ שֶׁל בַּהֶרֶת וְשֶׁל שְׂאֵת מְטַמְּאִין בְּחָלָק וּבְפָתוּךְ. כֵּן מוּכָח בְּמַסֶּכֶת נְגָעִים פרק א משנה ב, וְטַעְמוֹ מִמַּה שֶׁרִבָּה נֶגַע צָרַעַת – כָּל אַרְבָּעָה מַרְאוֹת שָׁוִים הֵם בְּדִין זֶה.
1 וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לְפָרֵט כָּאן ״אוֹ אִשָּׁה״ וְלֹא אָמַר ״אָדָם״ וְאִשָּׁה בִּכְלָל, לְצַד שֶׁאֵין לְאִשָּׁה זָקָן, יֹאמַר הָאוֹמֵר שֶׁלֹּא דִבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא בְּאִישׁ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּזָקָן. וַהֲגַם שֶׁיֹּאמַר ״אָדָם״ וְלֹא יֹאמַר ״אִישׁ״, תֹּאמַר שֶׁבָּא לְרַבּוֹת הַקָּטָן אוֹ לְמַעֵט גּוֹיִם, וּלְעוֹלָם נִגְעֵי זָקָן בְּאִשָּׁה לֹא מְטַמְּאָה – תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹ אִשָּׁה״, לְאִם גָּדַל שֵׂעָר בִּזְקָנָם שֶׁהוּא מְטַמֵּא בִּנְתָקִים.
1 שֵׂעָר צָהֹב. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: ״צָהֹב״, צָהֹב וְלֹא יָרוֹק וְכוּ׳, אוֹצִיא אֶת כָּל אֵלּוּ וְלֹא אוֹצִיא הַלָּבָן, וְדִין הוּא: וּמָה צָהֹב שֶׁאֵינוֹ סִימַן טֻמְאָה בִּנְגָעִים סִימַן טֻמְאָה בִּנְתָקִים, שֵׂעָר לָבָן שֶׁהוּא סִימַן טֻמְאָה וְכוּ׳, תַּלְמוּד לוֹמַר ״צָהֹב״, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, דִּלְמָא לְגוּפוֹ אֲתָא שֶׁיְּטַמֵּא בְּנֶתֶק הֲגַם שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בִּשְׁאָר נְגָעִים, וּלְעוֹלָם הַלָּבָן מְטַמֵּא בַּקַּל וָחוֹמֶר הַנִּזְכָּר, וּמַה גַּם שֶׁלֹּא עָשָׂה הַתַּנָּא קַל וָחוֹמֶר וּמָה צָהֹב וְכוּ׳ עַד שֶׁלָּקַח בְּיָדוֹ שֶׁהַצָּהֹב מְטַמֵּא בְּנֶתֶק, מֵעַתָּה הֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב צָהֹב בְּנֶתֶק עָשָׂה קַל וָחוֹמֶר לַלָּבָן, אִם כֵּן בַּמֶּה סְתָרוֹ בְּאָמְרוֹ ״תַּלְמוּד לוֹמַר״?
2 וְנִרְאֶה שֶׁדְּרָשַׁת הַתַּנָּא הִיא מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״צָהֹב וְטִמֵּא אֹתוֹ״, וְלֹא אָמַר ״וְטִמְּאוֹ״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּשְׁנַיִם וּבִשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, וְאָמַר ״אוֹתוֹ״ לְמַעֵט הַלָּבָן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ – ״אוֹתוֹ״ פֵּרוּשׁ הַצָּהֹב הוּא מְטַמֵּא, וּכְאִלּוּ אָמַר הַתַּנָּא תַּלְמוּד לוֹמַר ״צָהֹב וְטִמֵּא אוֹתוֹ״. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁדָּרַשׁ תַּנָּא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים כָּל ״אוֹתוֹ״ הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשִׁיּוֹת הַקּוֹדְמוֹת מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר ״וְטִמְּאוֹ״. וְטַעַם שֶׁלֹּא בָּא תֵּבַת ״אוֹתוֹ״ בְּדִבְרֵי הַתַּנָּא, לְצַד שֶׁעֲדַיִן הָיָה רוֹצֶה לִדְרֹשׁ תֵּבַת ״דָּק״ שֶׁקָּדְמָה לָהּ, וְלֹא חָשׁ לְטָעוּת, כִּי אֵין דֶּרֶךְ לִפְנוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל וְסָמַךְ עַל הַמְעַיֵּן. וְתִמְצָא שֶׁאַחַר כָּךְ דָּרַשׁ הַתַּנָּא מִעוּט ״וְטִמֵּא אוֹתוֹ נֶתֶק הוּא״, וְלֹא דָּרַשׁ בּוֹ אֶלָּא מִעוּט ״הוּא״ וְלֹא מִעוּט ״אוֹתוֹ״, שֶׁהֲרֵי כְּבָר דְּרָשָׁהּ כְּדַרְכֵּנוּ.
3 וְאִם תֹּאמַר אִם כֵּן נָדוּן קַל וָחֹמֶר לְטַמֵּא צָהֹב בִּשְׁאָר נְגָעִים עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וּמָה לָבָן שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּנֶתֶק מְטַמֵּא בִּשְׁאָר נְגָעִים, צָהֹב שֶׁמְּטַמֵּא בְּנֶתֶק מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיְּטַמֵּא בִּשְׁאָר נְגָעִים. וְאוּלַי כִּי מִמַּה שֶׁהֻצְרַךְ לְמַעֵט לָבָן בְּנֶתֶק יַגִּיד שֶׁחָשׁ שֶׁלֹּא לָדוּן בְּקַל וָחֹמֶר, וּמִן הַנִּמְנָע שֶׁנַּעֲשֶׂה קַל וָחֹמֶר עַד שֶׁנַּצְדִּיק לוֹמַר שֶׁאֵין הַצָּהֹב מְטַמֵּא בִּשְׁאָר נְגָעִים. וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לָדוּן בְּהֵפֶךְ, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב הֵעִיד שֶׁאֵין צָהֹב מְטַמֵּא בִּשְׁאָר נְגָעִים מִמַּה שֶׁהֻצְרַךְ לְמַעֵט לָבָן בְּנֶתֶק כַּנִּזְכָּר, וְהָבֵן. וְעַיֵּן בְּפָרָשַׁת מְצֹרָע ויקרא י״ד:ז מַה שֶׁפִּלְפַּלְנוּ מִזֶּה בַּבָּרַיְתָא דְּשֶׁבַע פְּעָמִים הָאָמוּר בַּמְּצֹרָע.
4 וּפֵרוּשׁ ״צָהֹב״ אָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״צָהֹב״ וְגוֹ׳ וּלְמָה הוּא דוֹמֶה, לְתַבְנִית הַזָּהָב, וּפֵרֵשׁ רַמְבַּ״ם נגעים פ״ו מ״א שֶׁהוּא מַרְאֶה הַמְּעֹרָב מֵאַדְמִימוּת וְיַרְקוּת, עַד כָּאן. וְרָאִיתִי לְרַאבַ״ע זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁפֵּרֵשׁ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל קָרוֹב מֵעֵין הַלֹּבֶן, עַד כָּאן. נִרְאֶה שֶׁיַּחְשֹׁב כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב, וְאָנוּ מִבְּנֵי גָּלוּת יִשְׁמָעֵאל וְאוֹתוֹ גָּוֶן שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל כֵּן הוּא לָבָן דָּהוּי קְצָת, וּכְפִי זֶה הוּא בְּהֵפֶךְ מִפֵּרוּשׁ הַתַּנָּאִים. וּבִמְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ, אִם בָּאנוּ לַחְלֹק עַל רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּלְפָרֵשׁ מִלּוֹת הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל הָיִינוּ עוֹשִׂים תּוֹרַת שֶׁקֶר, וְכִי כְּעוּרָה זוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּלְשׁוֹן הַזָּהָב, וּבְפֵרוּשִׁים כָּאֵלּוּ נָתַן הָרַב יָד לְחַכְמֵי הַדּוֹרוֹת לְזַלְזֵל בִּכְבוֹדוֹ, וְכָל כְּמִין פֵּרוּשׁ זֶה יִשְׁתַּקְּעוּ הַדְּבָרִים וְלֹא יֵאָמְרוּ.
1 טָהוֹר הוּא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ: ״טָהוֹר״, יָכוֹל יִפְטוֹר וְיֵלֵךְ לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְטִהֲרוֹ״. יָכוֹל אִם אָמַר כֹּהֵן עַל טָמֵא טָהוֹר יִהְיֶה טָהוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר ״טָהוֹר וְטִהֲרוֹ״. וְעַל דָּבָר זֶה עָלָה הִלֵּל עָלָיו הַשָּׁלוֹם ירושלמי פסחים ו:א מִבָּבֶל. מַשְׁמַע שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהַכְרִיחָם מֵהַפָּסוּק עַד שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְקִבֵּל שֶׁכֵּן הוּא הַהֲלָכָה כְּמוֹ שֶׁדָּרַשׁ הוּא. וְצָרִיךְ לָדַעַת בַּמֶּה הָיוּ הַחוֹלְקִים עָלָיו מְיַשְּׁבִים הַכְּתוּבִים.
2 וְנִרְאֶה כִּי ״טָהוֹר״ וְ״טִהֲרוֹ״ צְרִיכִין לָדוּן שֶׁלֹּא יִפְטֹר וְיֵלֵךְ לוֹ, אֶלָּא עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַכֹּהֵן ״טָהוֹר אַתָּה״, שֶׁזּוּלַת ״טָהוֹר״ הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי לְצַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ יָבֹא כֹּהֵן וְיוֹדִיעֶנּוּ, כִּי הַכֹּהֵן הוּא הַבָּקִי בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, וּלְעוֹלָם אִם יֵדַע הוּא שֶׁהוּא בֹּהַק יִפְטֹר וְיֵלֵךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר ״טָהוֹר הוּא וְטִהֲרוֹ״; וְאֵין הֶכְרֵחַ לִדְרָשַׁת הִלֵּל עַד שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיָדַע שֶׁכֵּן בָּאָה הַהֲלָכָה. מֵעַתָּה נַחְזֹר לִקְבֹּעַ הַהֲלָכָה בַּכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״טָהוֹר הוּא״ דַּוְקָא אִם הוּא כְּפִי הָאֱמֶת טָהוֹר, בָּזֶה הוּא שֶׁיּוֹעִילוּ דִּבְרֵי הַכֹּהֵן, אֲבָל אִם אָמַר עַל טָמֵא טָהוֹר לֹא יוֹעִיל. וְלֹא תִקְשֶׁה דִּלְמָא נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״טָהוֹר״, אֲפִלּוּ יָדַע הוּא שֶׁהוּא טָהוֹר, כִּי אֵין זוֹ אֶלָּא דְּחִיָּה וְתִצְדַּק קֹדֶם בֵּרוּר הָאֱמֶת שֶׁכָּךְ בָּאָה הֲלָכָה, אֲבָל אַחַר שֶׁהַדִּין שֶׁאָנוּ קוֹבְעִים בְּיִתּוּר הוּא הֲלָכָה, יוֹתֵר נִבְחַר לוֹמַר לָזֶה נִתְכַּוֵּן מִלִּדְחוֹת דְּחִיּוֹת. וְזֶה כְּלָל נָכוֹן בְּפֵרוּשׁ הַתּוֹרָה.
3 וְרָאִיתִי לְיַשֵּׁב מַאַמְרֵי רַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ ויקרא רבה כב:א שֶׁלֹּא הָיָה דָּבָר שֶׁלֹּא נִמְסַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וַאֲפִלּוּ מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ. וְאָמְרוּ בְּמָקוֹם אַחֵר במדבר רבה יט:ו כִּי רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ מַה שֶׁלֹּא יָדַע מֹשֶׁה, כְּאָמְרוֹ ״הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִים״ – ״אֶעֱשֶׂה״ לֹא נֶאֱמַר וְכוּ׳, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם, וְכֵן כַּמָּה מַאֲמָרִים שֶׁדּוֹמִים לָזֶה.
4 וְנִרְאֶה כִּי יִשּׁוּב הַמַּאֲמָרִים הוּא, כִּי הֵן אֱמֶת שֶׁכָּל דְּבַר תּוֹרָה נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה, וְאֵין חָכָם יָכוֹל לָדַעַת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁיָּדַע מֹשֶׁה, וַהֲגַם שֶׁתְּצָרֵף כָּל דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד שֶׁתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה – אֵין חִדּוּשׁ שֶׁלֹּא יְדָעוֹ מֹשֶׁה, אֲבָל הַהֶפְרֵשׁ הוּא כִּי מֹשֶׁה נָתַן לוֹ ה׳ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְהִנֵּה הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ רָשַׁם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כָּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה, אֲבָל לֹא הוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה כָּל מַה שֶׁנָּתַן לוֹ בְּעַל פֶּה הֵיכָן הוּא רָמוּז בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲמֵלֵי תוֹרָה לִלְבֹּשׁ הַהֲלָכוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי וְהַסּוֹדוֹת וְהַדְּרָשׁוֹת כֻּלָּן יִתְּנוּ לָהֶם מָקוֹם בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְלָזֶה תִּמְצָא בָּאוּ הַתַּנָּאִים וְחִבְּרוּ תּוֹרַת כֹּהֲנִים וְסִפְרֵי וְכוּ׳ וְכָל דְּרָשׁוֹתָם בַּכְּתוּבִים אֵינָם אֶלָּא עַל פִּי הַהֲלָכוֹת וְהִלְבִּישׁוּם בְּתוֹרַת ה׳ תְּמִימָה שֶׁבִּכְתָב, וְאַחֲרֵיהֶם וְעַד הַיּוֹם זוֹ הִיא עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בְּנֵי תוֹרָה לְדַיֵּק הַמִּקְרָאוֹת וּלְיַשְּׁבָם עַל פִּי הַמַּאֲמָרִים שֶׁהֵם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת אֶרֶץ הַחַיִּים. וְעִנְיָן זֶה לֹא נִמְסַר לְמֹשֶׁה כֻּלּוֹ לָדַעַת כָּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֵיכָן הִיא כֻּלָּהּ רְמוּזָה בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְלָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁדָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא דְּרָשׁוֹת שֶׁלֹּא יְדָעָם מֹשֶׁה, אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא יָדַע מֹשֶׁה עִקָּרָן שֶׁל דְּבָרִים, הֲלֹא מִמֶּנּוּ הַכֹּל אֲפִלּוּ מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַע סְמִיכָתָם וְדִיּוּקָם הֵיכָן רְמוּזִים בַּתּוֹרָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁדָּרַשׁ הִלֵּל מֵהַכָּתוּב הַהֲלָכָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְמֹשֶׁה בְּעַל פֶּה וְלֹא גִלָּה ה׳ לְמֹשֶׁה עִקָּרָהּ בַּכָּתוּב וּבָא הִלֵּל וּדְרָשָׁהּ. וּדְבָרִים אֵלּוּ נְכוֹנִים הֵם.
1 צָרוּעַ הוּא טָמֵא הוּא. נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַפָּסוּק כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרֵשׁ הִלֵּל בְּפָסוּק ״טָהוֹר הוּא״ ויקרא יג:לז שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, וְכָאן הוּא מֻכְרָח בְּיוֹתֵר, כִּי אָמַר צָרוּעַ הוּא לְגוּפָהּ, וְאַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ שֶׁיְּטַמְּאֵהוּ הַכֹּהֵן, וְאִם לֹא טִמְּאוֹ הַכֹּהֵן אֵין לוֹ טֻמְאָה.
2 וְכָפַל לוֹמַר טָמֵא הוּא, לְמַעֵט אִם אָמַר עַל הַטָּהוֹר טָמֵא, כִּי דַּוְקָא זֶה שֶׁטָּמֵא הוּא כְּפִי הָאֱמֶת הוּא שֶׁיְּטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן, אֲבָל אִם הָיָה טָהוֹר וְאָמַר לוֹ טָמֵא אֵין זֶה טָמֵא אֶלָּא טָהוֹר. וְטַעַם שֶׁכָּפַל טַמֵּא יְטַמְּאֶנּוּ, דָּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים לְרַבּוֹת כָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁצְּרִיכִין מִפִּי כֹּהֵן.
3 צָרוּעַ הוּא. וְלֹא אָמַר צָרַעַת הוּא. אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁהַשֵּׁם זִלְזֵל בּוֹ כָּל כָּךְ שֶׁהִפְרִיחַ צָרַעַת בְּקָרְחַתּוֹ וּבְגַבַּחְתּוֹ, זֶה יַגִּיד כִּי טֻמְאָתוֹ מְרֻבָּה מִשְּׁאָר נְגָעִים הַבָּאִים בְּהַצְנֵעַ, כִּי הַשֵּׁם יָחוּשׁ עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, וְזֶה מַעֲשָׂיו מוֹכִיחוֹת כִּי נִמְאָס בְּעֵינֵי הַשֵּׁם וְיִסְּרוֹ נֶגַע כָּזֶה, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר בְּרֹאשׁוֹ נִגְעוֹ לָתֵת טַעַם לִקְרִיאָתוֹ כֵּן ״אִישׁ צָרוּעַ״ וְגוֹ׳, כִּי בְּרֹאשׁוֹ נִגְעוֹ.
1 כָּל יְמֵי. פֵּרוּשׁ, כָּל זְמַן שֶׁנִּגְעוֹ בּוֹ שֶׁהוּא עֲוֹנוֹ, כְּמוֹ כֵן יִשָּׁאֵר בְּטֻמְאַת צָרַעְתּוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ יִטְמָא, פֵּרוּשׁ יַעֲמֹד בְּטֻמְאָתוֹ. וְאָמְרוֹ טָמֵא הוּא, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ירמיה ב:יט ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״, שֶׁאֵין הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא מְטַמְּאוֹ אֶלָּא טָמֵא הוּא מֵעַצְמוֹ לְצַד פְּעֻלָּתוֹ וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה לוֹ דָּבָר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר איכה ג:לט ״מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חַי גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ילקוט שמעוני תתר״מ יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וְעַיֵּין מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בראשית ד:ז בְּפָסוּק ״הֲלֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת״.
1 וְהַבֶּגֶד וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וָא״ו הַחִבּוּר דָּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי תורת כהנים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ וְהַבֶּגֶד״ – לִמֵּד עַל הַבְּגָדִים שֶׁהֵם טְעוּנִים שִׁלּוּחַ חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. וְאָמְרוּ עוֹד שָׁם: אֵין לִי אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים הַמְּיֻחָדִים, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַכִּלְאַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהַבֶּגֶד״ וְגוֹ׳. וְקָשֶׁה, דִּלְמָא לֹא בָּא רִבּוּי וָא״ו ״וְהַבֶּגֶד״ אֶלָּא אוֹ לְהַסְמִיכוֹ לְדִין שִׁלּוּחַ חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת אוֹ לְרַבּוֹת כִּלְאַיִם. וְאוּלַי כִּי דְּרָשַׁת רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא מִוָּא״ו, וּדְרָשַׁת רִבּוּי כִּלְאַיִם מֵהֵ״א שֶׁל ״וְהַבֶּגֶד״ מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר ״וּבֶגֶד״.
2 בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״אוֹ״ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״בְּבֶגֶד צֶמֶר וּבְבֶגֶד פִּשְׁתִּים״, וּמַה גַּם לְדִבְרֵי הָרַב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁטַּעַם שֶׁהֻצְרַךְ לְרַבּוֹת כִּלְאַיִם לְצַד שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אוֹ״ שֶׁחִלְּקָם כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ, תִּגְדַּל הַקֻּשְׁיָא שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב לֹא ״אוֹ״ וְלֹא רִבּוּי ״וְהַבֶּגֶד״. וְעוֹד תִּגְדַּל הַקֻּשְׁיָא שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: יָכוֹל יִהְיוּ מִטַּמְּאִין בֵּין צְבוּעִים בֵּין שֶׁאֵינָם צְבוּעִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים״, מַה פִּשְׁתִּים כִּבְרִיָּתוֹ אַף צֶמֶר כִּבְרִיָּתוֹ, עַד כָּאן. קָשֶׁה, הֲלֹא הַכָּתוּב אַדְרַבָּה הִכְחִישׁ זֶה מִמַּה שֶׁאָמַר ״אוֹ״ חִלְּקָם, לוֹמַר שֶׁאֵין לִלְמֹד צֶמֶר מִפִּשְׁתִּים.
3 וְנִרְאֶה כִּי צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר ״אוֹ״, שֶׁלֹּא יִטְעֶה אָדָם לוֹמַר שֶׁלֹּא יִטְמָא בִּנְגָעִים אֶלָּא בֶּגֶד שֶׁל שְׁנֵיהֶם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ – בֶּגֶד צֶמֶר וּבֶגֶד פִּשְׁתִּים עִמּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹ״. אִם כֵּן תֵּיבַת ״אוֹ״ צְרִיכָה לְעַצְמָהּ וְאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת סְמִיכוּת צֶמֶר לְפִשְׁתִּים, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב ״בְּבֶגֶד צֶמֶר״, וְלָאו דַּוְקָא צֶמֶר אֶלָּא הוּא הַדִּין אִם יִהְיֶה בֶּגֶד פִּשְׁתִּים – שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בַּדִּין. וְלָזֶה דָּרְשׁוּ ״מַה פִּשְׁתִּים כִּבְרִיָּתוֹ״, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִצְבֹּעַ בִּגְדֵי פִשְׁתִּים אַף צֶמֶר וְכוּ׳. וּמַה שֶׁהֻצְרַךְ לְרַבּוֹת כִּלְאַיִם מִ״וְהַבֶּגֶד״, לֹא לְצַד הַטָּעוּת שֶׁיָּבֹא מִתֵּיבַת ״אוֹ״ כְּמוֹ שֶׁחָשַׁב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן, אֶלָּא לְצַד שֶׁלֹּא אָמַר הַכָּתוּב אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים – כִּלְאַיִם מִנַּיִן לָנוּ לוֹמַר. וְאִם הָיִינוּ אוֹמְרִים שֶׁהֻצְרַךְ לְצַד שֶׁאָמַר ״אוֹ״ כְּדִבְרֵי בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן, אִם כֵּן תֵּיבַת ״אוֹ״ תָּבֹא בָּהּ הַסְּבָרָא שֶׁפָּסְקָה בֵּין הַצֶּמֶר וּבֵין הַפִּשְׁתִּים לְכָל דָּבָר, שֶׁלְּצַד זֶה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְרַבּוֹת וּבָזֶה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב כִּי ״אוֹ״ פָּסְקָה. מֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לוֹמַר ״מַה פִּשְׁתִּים כִּבְרִיָּתוֹ״ וַהֲלֹא ״אוֹ״ אַפְסְקֵיהּ, וְהָבֵן:
1 וְרָאָה הַכֹּהֵן וְגוֹ׳ וְהִסְגִּיר. צָרִיךְ לָדַעַת מַאי טַעְמָא שִׁנָּה הַכָּתוּב מִשְׁפַּט צָרַעַת הַבֶּגֶד מִמִּשְׁפַּט צָרַעַת אָדָם, שֶׁצָּרַעַת אָדָם יֶשְׁנָהּ בְּלֹא הֶסְגֵּר כְּשֶׁהִיא צָרַעַת, וְצָרַעַת הַבֶּגֶד הֲגַם שֶׁהִיא צָרַעַת כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״נֶגַע צָרַעַת הִיא״, אַף עַל פִּי כֵן לֹא צִוָּה שֶׁיְּטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן אֶלָּא יַסְגִּירֶנּוּ. וְנִמְצָא כְּפִי זֶה מַחְשִׁיב הַכָּתוּב בִּגְדֵי אָדָם מֵאָדָם עַצְמוֹ. וְנִרְאֶה כִּי הַבְּגָדִים לְצַד שֶׁהֶחְלֵטוֹ הוּא כִּלְיוֹנוֹ, אִם בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה יֻחְלַט אִם כֵּן אֵין תְּרוּפָה לְבַעַל תְּשׁוּבָה לָשׁוּב עַל חֵטְא שֶׁצָּרַעַת זֶה בָּא בַּעֲבוּרוֹ. וּכְבָר קָדַם לָנוּ כִּי לֹא יַחְפֹּץ ה׳ בְּהֶפְסֵד וְכִלְיוֹן מָמוֹן אָדָם. צֵא וּלְמַד מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תורת כהנים; נגעים פרק יב משנה ה בְּפָסוּק ״וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת״ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס אֲפִלּוּ עַל מָמוֹן הַבָּזוּי שֶׁל הָרְשָׁעִים. אֲשֶׁר עַל כֵּן אֵין לְךָ נֶגַע בַּבְּגָדִים שֶׁיֻּחְלַט בְּפַעַם אֶחָד, מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאָדָם שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּתְשׁוּבָה וְתִקּוּן גַּם אַחַר הֶחְלֵטוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ נֶאֱבָד בְּהֶחְלֵטוֹ אֶלָּא נִבְדָּל, וּבְשׁוּבוֹ יוּסַר מִמֶּנּוּ הַנֶּגַע וְטָהֵר. לָזֶה יֶשְׁנָהּ לְצָרַעַת חֲלוּטָה בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה, וִישָׁרִים דַּרְכֵי ה׳.
